© 2019 by Lior Ostashinsky Law Office

FOLLOW US:

  • w-facebook
  • w-twitter
חיפוש
  • Lior Ostashinsky

הקמת חברה בארה"ב

איזה סוגי חברות קיימים? מהן שיטות המיסוי? ובאיזו מדינה כדאי להתאגד?


עסקים ישראליים רבים עובדים עם השוק האמריקאי ועשויים למצוא כי הקמת חברה בארה"ב תקדם את האינטרסים שלהם.

כאשר מתקבלת החלטה על הקמת חברה בארה"ב חשוב לדעת, לפני שמוציאים אותה לפועל, מה הן צורות ההתאגדות הקיימות ומה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. הכרת צורות ההתאגדות השונות והמאפיינים שלהן חשובה ביותר לצורך התאמת צורת ההתאגדות שתיבחר לצרכיו, מטרותיו ומאפייניו של היזם או העסק הישראלי המקים את החברה האמריקאית.


צורות התאגדות בארה"ב

צורות ההתאגדות העיקריות של עסקים הפועלים למטרות רווח בארה"ב הן: Limited Liability Company (LLC), Corporation (Inc. או Corp.) או Limited Partnership (LP או LLP) ולכל צורת התאגדות כזו יש גם צורות משנה בעלות מאפיינים שונים.

סטרטאפים ישראליים, בין אם הם בוחרים מלכתחילה להקים חברה בארה"ב ובין אם הם מקימים חברה בארה"ב בהמשך הדרך כחברה בת של חברת האם הישראלית שלהם, מתאגדים לרוב בצורת Corporation. לצורת התאגדות זאת שתי צורות משנה לצורכי מס: C Corp ו-S Corp. Corporation היא חברה בעירבון מוגבל ואין זה משנה מה הסטטוס המיסויי בו בחרו בעלי המניות של החברה, שכן המבנה המשפטי שלה זהה בשתי צורות המשנה C Corp ו- S Corp. ברירת המחדל כשמאגדים חברה בארה"ב היא C Corp, אשר כמו חברה בישראל כפופה למיסוי כפול: גם ברמת החברה וגם ברמת בעל המניות בעת משיכת דיבידנדים ממנה. S Corp, לעומת זאת, הנה שקופה לצרכי מס ולכן רק בעלי המניות שלה ממוסים ולא חל מיסוי על החברה עצמה. עם זאת, חשוב לדעת, שעל מנת לבחור בסטטוס S Corp יש לעמוד במספר דרישות, שהעיקריות שבהן הן שכל בעלי המניות יהיו אזרחי ארה"ב או תושבים קבועים בה ושמספרם לא יעלה על 99. לפיכך, מבנה זה מתאים בעיקר לעסקים קטנים שבעלי המניות שלהם אמריקאים או תושבים קבועים בארה"ב ואשר אינם צופים כי ימניותיהם יוחזקו בידי בעלי מניות רבים. בשל הדרישות הבסיסיות לבחירה בסטטוס של S Corp. שהוצגו לעיל, סביר להניח כי רוב היזמים הישראלים ממילא לא יעמדו בדרישות הייחודיות למבנה זה. ועל כן, נראה כי צורת התאגדות זו אינה מתאימה בדרך כלל ליזמים ישראליים.

קרנות השקעה, בין אם הן קרנות להשקעה בנדל"ן, קרנות גידור, קרנות פרייבט אקוויטי או קרנות הון סיכון, מתאגדות ברוב המכריע של המקרים כשותפות מוגבלת, Limited Partnership (LP) או כ-Limited Liability Company (LLC). גם LLC כמו Corporation היא צורה של חברה בעירבון מוגבל וכך גם לרוב השותפות המוגבלת LP. LLC שקופה לצורכי מס ולפיכך לא קיים בה מיסוי ברמת החברה, אלא רק ברמת בעלי המניות שלה), אך בשונה מ-S Corp השקוף גם הוא לצורכי מס, ב-LLC ו-LP לא קיימת דרישה שהחברים/שותפים בה יהיו אזרחי או תושבי ארה"ב.


מדינת ההתאגדות

חברות שהמייסדים שלהן אינם אמריקאים ומרכז הפעילות שלהן מחוץ לארה"ב בוחרות לרוב להתאגד במדינת דלאוור או במדינת נוואדה. חברות אשר המייסדים שלהן אמריקאים ומרכז הפעילות שלהן בארה"ב בוחרות במקרים רבים להתאגד במדינה בה נמצא מרכז פעילותן, אם כי דלאוור ונוואדה גם הן משמשות כמדינות פופולריות להתאגדות בקרב מייסדים אמריקאים.


מדוע אם כן חברות רבות כל כך בוחרות להתאגד דווקא בדלאוור או נוואדה?


דלאוור מהווה בית למספר גדול יותר של חברות מתושבים. חיים בה פחות ממיליון תושבים, אך מאוגדות בה למעלה ממיליון חברות. למעלה מ-50% מהחברות הציבוריות בארה"ב ומחברות ה-Fortune 500 מאוגדות במדינה זו. התאגדות בדלאוור נחשבת ל-Gold Standard וחברות בוחרות להתאגד בה ממגוון סיבות, שהעיקרית בהן היא, ככל הנראה, בית המשפט לעסקים (ה-Chancery Court). בית משפט זה דן אך ורק בסוגיות הקשורות לדיני עסקים ויצא לו מוניטין כאחד מבתי המשפט היעילים והאיכותיים ביותר בארה"ב. בדלאוור גוף נרחב של תקדימים משפטיים בעניינים כמו מיזוגים ורכישות, יחסים בין הנהלה לבעלי מניות ועוד אשר נאספו במשך 225 שנות פעילות של בית משפט זה, מה שמקנה ודאות משפטית גבוהה בכל הנוגע לתוצאות המשפטיות של סכסוכים שונים בעולם העסקי. עובדה זו עשויה לחסוך הוצאות משפטיות כבדות כאשר עניין שבמחלוקת מגיע לליטיגציה ולמעשה יכולה אף לחסוך הגעה למסלול של ליטיגציה מלכתחילה. בנוסף, בית המשפט לעסקים בדלאוור פיתח מנהג לפיו הוא מאפשר לדירקטורים ולבעלי מניות גמישות רבה בפרשנות חוקי החברות בה. מנגד, דלאוור מחילה מס משתנה על חברות הנקרא Franchise Tax, אשר נגבה פעם בשנה. ישנן שתי שיטות לחישוב מס זה. האחת נקראת שיטת המניות הרשומות (Authorized Shares Method) והשנייה שווי ערך נקוב משוער (Assumed Par Value Capital Method). השיטה הראשונה תהיה עדיפה תמיד לחברות שלמניותיהן אין ערך נקוב. המס המינימלי בשיטה זו הוא 175 דולר לשנה וגובהו עולה ככל שמספר המניות הרשומות גדל. המס המינימלי בשיטה השנייה הוא 350 דולר לשנה וגובהו עולה בהתבסס על שווי הנכסים, מספר המניות הרשומות ומספר המניות המונפקות והיחס בין שלושת פרמטרים אלו.

השיטה השנייה יכולה במקרים רבים להיות עדיפה עבור חברות עם מניות בעלות ערך נקוב, אך לא תמיד, ולכן יש לבחון כל אחת מהשיטות ולבדוק מי מהן מובילה לתוצאה הנמוכה יותר.

נוואדה הפכה בעשורים האחרונים למדינת התאגדות פופולרית ביותר. חוק החברות של נוואדה נותן הגנה גבוהה במיוחד לדירקטורים ונושאי משרה בגין פעולות שבוצעו עבור החברה ולבעלי מניות כנגד ניסיונות לתבוע אותם אישית במהלך שנקרא בעגה המשפטית "הרמת מסך" או "Piercing the Corporate Veil". כמו כן, גם בנוואדה קיים בית משפט לעסקים בדומה למודל של דלאוור הנחשב ליעיל ואיכותי. בנוסף, נוואדה, בניגוד לדלאוור בה דרישות דיווח די נרחבות, היא מהמדינות ששומרות על רמת הפרטיות הגבוהה ביותר של בעלי המניות המחזיקים בתאגידים בה. מנגד, בנוואדה אגרה שנתית מהגבוהות בארה"ב הנגבית בצורה של חידוש רישיון עסק וגובהה 500 דולר. אומנם אגרה שנתית זו נחשבת גבוהה, אך היא אינה גבוהה בהרבה מה-Franchise Tax של דלאוור ובניגוד אליו היא קבועה ואינה משתנה על פי גובה הנכסים או היקף ההכנסות. ככל שפעילות של חברה בדלאוור מתרחבת ושווי נכסיה גדל גובה ה-Franchise Tax בה יכול לעלות בהרבה על 500 דולר (גובה אגרת רישיון העסק השנתית בנוואדה). ראוי לציין כאן כי לאחרונה הוחל בנוואדה מס חדש בשם Commerce Tax, אך הוא מוחל רק על עסקים שגובה ההכנסות השנתיות שלהם עולה על 4 מיליון דולר.

שאלות נוספות? צרו איתנו קשר. משרדנו ישמח לסייע לכם.

ליאור אוסטשינסקי, עו"ד

מוסמך במדינת ניו יורק, ארה"ב ובישראל

lior@ostashinsky-law.com



0 צפיות